1ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
2החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
3דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת—שה לבית
4ואם ימעט הבית מהיות משה—ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה
5שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
6והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל—בין הערבים
7ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף—על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
8ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
9אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
10ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו
11וככה תאכלו אתו—מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
13והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
14והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
15שבעת ימים מצות תאכלו—אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל—מיום הראשן עד יום השבעי
16וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם—אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
17ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם—חקת עולם
18בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש—בערב
19שבעת ימים—שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל—בגר ובאזרח הארץ
20כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות פ¶
21ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם—ושחטו הפסח
22ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו—עד בקר
23ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף
24ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
25והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם—כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת
26והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
27ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
28וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו ס¶
29ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
30ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
31ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי—גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם
32גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
33ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
34וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם
35ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת
36ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים—וישאלום וינצלו את מצרים פ¶
37ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
38וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
39ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות—כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
40ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים—שלשים שנה וארבע מאות שנה
41ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
42ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם פ¶
43ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
44וכל עבד איש מקנת כסף—ומלתה אתו אז יאכל בו
45תושב ושכיר לא יאכל בו
46בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו
47כל עדת ישראל יעשו אתו
48וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה—המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
49תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
50ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו ס¶
51ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים—על צבאתם פ