1ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים (היהודים) ומרדכי בא לפני המלך—כי הגידה אסתר מה הוא לה 2ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן  ס3ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים 4ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך 5ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו—יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך 6כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי  ס7ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי  הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ—על אשר שלח ידו ביהודיים (ביהודים) 8ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך  כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך—אין להשיב 9ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים—ככתבם וכלשונם 10ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים—בני הרמכים 11אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם—להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז 12ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש—בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר 13פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים (היהודים) עתודים (עתידים) ליום הזה להנקם מאיביהם 14הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה  ס15ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה 16ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר 17ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים—כי נפל פחד היהודים עליהם