1אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי—וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו 2וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן—כי כן צוה לו המלך ומרדכי—לא יכרע ולא ישתחוה 3ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך—למרדכי  מדוע אתה עובר את מצות המלך 4ויהי באמרם (כאמרם) אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי—כי הגיד להם אשר הוא יהודי 5וירא המן—כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה 6ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו—כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש—עם מרדכי 7בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש  הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר—הוא חדש אדר  ס¶ 8ויאמר המן למלך אחשורוש—ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם 9אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך 10ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי—צרר היהודים 11ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך 12ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו  בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך 13ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך—להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז 14פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים—להיות עתדים ליום הזה 15הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה  ס