1ודריוש מדיא (מדאה) קבל מלכותא—כבר שנין שתין ותרתין 2שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין—די להון בכל מלכותא 3ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד מנהון  די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק 4אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא  כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא 5אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל—מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי 6אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנא עלוהי בדת אלהה  ס7אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי 8אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר  די כל די יבעא בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא—יתרמא לגב אריותא 9כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא  די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא 10כל קבל דנה—מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא 11ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה  ס12אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל—בעה ומתחנן קדם אלהה 13באדין קרבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא—הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעא מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס—די לא תעדא 14באדין ענו ואמרין קדם מלכא—די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך (עלך) מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה 15אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה 16באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה 17באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך 18והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל 19אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי 20באדין מלכא בש*פ*ר*פ*רא יקום בנגהא ובהתבהלה—לגבא די אריותא אזל 21וכמקרבה לגבא—לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא—אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא 22אדין דניאל עם מלכא מלל  מלכא לעלמין חיי 23אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא—ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך (קדמך) מלכא חבולה לא עבדת 24באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה—די הימן באלהה 25ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו 26באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא—שלמכון ישגא 27מן קדמי שים טעם—די בכל שלטן מלכותי להון זאעין (זיעין) ודחלין מן קדם אלהה די דניאל  די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא 28משיזב ומצל—ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא  די שיזב לדניאל מן יד אריותא 29ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה)  פ