1ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו 2ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך 3ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום 4וידברו הכשדים למלך ארמית  מלכא לעלמין חיי—אמר חלמא לעבדיך (לעבדך) ופשרא נחוא 5ענה מלכא ואמר לכשדיא (לכשדאי) מלתה מני אזדא  הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון 6והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני 7ענו תנינות ואמרין  מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה 8ענה מלכא ואמר—מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא 9די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון (הזדמנתון) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני 10ענו כשדיא (כשדאי) קדם מלכא ואמרין—לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה  כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי 11ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין—די מדרהון עם בשרא לא איתוהי 12כל קבל דנה—מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל 13ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה  פ14באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא—די נפק לקטלה לחכימי בבל 15ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל 16ודניאל על ובעה מן מלכא  די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא  פ17אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע 18ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה—די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל 19אדין לדניאל בחזוא די ליליא—רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא 20ענה דניאל ואמר—להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא  די חכמתא וגבורתא די לה היא 21והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה 22הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא (ונהורא) עמה שרא 23לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא 24כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד—העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא  ס25אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע 26ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר  האיתיך (האיתך) כהל להודעתני חלמא די חזית—ופשרה 27ענה דניאל קדם מלכא ואמר  רזא די מלכא שאל—לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא 28ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא  פ29אנתה (אנת) מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא 30ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע 31אנתה (אנת) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא—צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל 32הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש 33שקוהי די פרזל רגלוהי—מנהון (מנהן) די פרזל ומנהון (ומנהן) די חסף 34חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון 35באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב—ומלאת כל ארעא 36דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא 37אנתה (אנת) מלכא מלך מלכיא  די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך 38ובכל די דארין (דירין) בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה (אנת) הוא ראשה די דהבא 39ובתרך תקום מלכו אחרי—ארעא (ארע) מנך ומלכו תליתיא (תליתאה) אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא 40ומלכו רביעיה (רביעאה) תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע 41ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון (מנהן) חסף די פחר ומנהון (ומנהן) פרזל—מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא 42ואצבעת רגליא מנהון (מנהן) פרזל ומנהון (ומנהן) חסף—מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה 43די (ודי) חזית פרזלא מערב בחסף טינא—מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא 44וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא 45כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא—אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה  פ46באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה 47ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין—וגלה רזין  די יכלת למגלא רזא דנה 48אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין—על כל חכימי בבל 49ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא  פ