1בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה
2בימים ההם—אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים
3לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי—וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים פ¶
4וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול—הוא חדקל
5ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז
6וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון
7וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא
8ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח
9ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה
10והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי
11ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך—כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד
12ויאמר אלי אל תירא דניאל—כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך
13ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס
14ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים
15ובדברו עמי כדברים האלה—נתתי פני ארצה ונאלמתי
16והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח
17והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי
18ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני
19ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך—חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני
20ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא
21אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם פ