1כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ
2ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל—לא אוסיף עוד עבור לו
3והילילו שירות היכל ביום ההוא—נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס פ¶
4שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ
5לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר—להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה
6לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר
7נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים פ¶
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור
10והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר פ¶
11הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים—כי אם לשמע את דברי יהוה
12ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו
13ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים—בצמא
14הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד ס