1ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט—למלחמה
2ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי
3וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה
4ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה
5ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם—בבית יהוה לפני החצר החדשה
6ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב
7הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך—לעולם
8וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר
9אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע
10ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום
11והנה הם—גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו
12אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה—כי עליך עינינו
13וכל יהודה—עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם ס
14ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי—מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל
15ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה—כי לא לכם המלחמה כי לאלהים
16מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל
17לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו—מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם
18ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה
19ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים—להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה
20וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם—האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו
21ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש—בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו
22ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה—וינגפו
23ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר—להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית
24ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה
25ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל—כי רב הוא
26וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה—כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה—עד היום
27וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם
28ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות—אל בית יהוה
29ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם—כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל
30ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב פ¶
31וימלך יהושפט על יהודה—בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי
32וילך בדרך אביו אסא—ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה
33אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם
34ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים—הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל
35ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות
36ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר
37ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש