1ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל
2ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה—שפטים בבאר שבע
3ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד—ויטו משפט פ¶
4ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה
5ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו—ככל הגוים
6וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה פ¶
7ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם
8ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים—כן המה עשים גם לך
9ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם ס¶
10ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך ס¶
11ויאמר—זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו
12ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו
13ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות
14ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים—יקח ונתן לעבדיו
15וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו
16ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם—יקח ועשה למלאכתו
17צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים
18וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא
19וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו
20והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו
21וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה פ¶
22ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו פ