1וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה 2ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש 3וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים 4וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה  ס5ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה—לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת  ס6וישמע שאול—כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו 7ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני  גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים—לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות 8כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני  כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה  ס9ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול—ויאמר  ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב 10וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי—נתן לו 11וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים—אשר בנב ויבאו כלם אל המלך  ס12ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני 13ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי—בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה  ס14ויען אחימלך את המלך ויאמר  ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך 15היום החלתי לשאול (לשאל) לו באלהים חלילה לי  אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי—כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול 16ויאמר המלך מות תמות אחימלך  אתה וכל בית אביך 17ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו (אזני) ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה  ס18ויאמר המלך לדויג (לדואג) סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג (דואג) האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד 19ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב 20וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד 21ויגד אביתר לדוד  כי הרג שאול את כהני יהוה 22ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג (דואג) האדמי כי הגד יגיד לשאול  אנכי סבתי בכל נפש בית אביך 23שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך  כי משמרת אתה עמדי  ס