1ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו—וישקהו ויאמר—הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד 2בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני 3וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין 4ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם 5אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים 6וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר 7והיה כי תבאינה (תבאנה) האתות האלה—לך  עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך 8וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה 9והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא  ס10ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם 11ויהי כל יודעו מאתמול שלשם ויראו והנה עם נבאים נבא  ס  ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש—הגם שאול בנביאים 12ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים 13ויכל מהתנבות ויבא הבמה 14ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל 15ויאמר דוד שאול  הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל 16ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל  פ17ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה 18ויאמר אל בני ישראל  פ 19ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם 20ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן 21ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא 22וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש  ס  ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים 23וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה 24ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך  ס25וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו 26וגם שאול—הלך לביתו גבעתה וילכו עמו—החיל אשר נגע אלהים בלבם 27ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש  פ