1משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו
2הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים—סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם
3והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים—כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ
4ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון
5ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם
6ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם
7והושע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם—על יהודה
8ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם
9והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם
10ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור
11ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרמון בבקעת מגדון
12וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד—משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד
13משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד
14כל המשפחות הנשארות—משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד