1ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו ס¶
2וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
3ויגר מואב מפני העם מאד—כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
4ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
5וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו—לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
6ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני—אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
7וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
8ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
9ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
10ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
11הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו—אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
12ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
13ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
14ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
15ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
16ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
17כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
18ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב—לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
19ועתה שבו נא בזה גם אתם—הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
20ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך—אתו תעשה
21ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
22ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
23ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
24ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים—גדר מזה וגדר מזה
25ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
26ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
27ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
28ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
29ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
30ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה—ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
31ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
32ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
33ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
34ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי—כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
35ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
36וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
37ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך—למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
38ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך—עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי—אתו אדבר
39וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
40ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
41ויהי בבקר—ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם