1כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון—כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ
2ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
3ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים
4כלם מנאפים—כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו
5יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
6כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם—בקר הוא בער כאש להבה
7כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי
8אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
9אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע
10וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת
11ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
12כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי—כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם ס¶
13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם—והמה דברו עלי כזבים
14ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
15ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע
16ישובו לא על היו כקשת רמיה—יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים